לאחרונה יצא לי לקרא פוסט, על אישה שחשה תקועה. שכל חייה ידעה מה היא רוצה, ופעלה כדי להשיג את זה. אך היום היא פתאום חשה שאינה יודעת יותר מה היא רוצה ולאן היא הולכת. להיות בלא ידוע זה לא קל. אך למעשה אין זה בהכרח מצב של תקיעות, או חוסר ביטחון. למעשה יכול מאוד להיות שהיא עוברת שינוי עם עצמה. תהליך של גדילה. היא מוכנה לשחרר שליטה, ולשחרר את הצורך תמיד לדעת, לפעול. היא מרשה לעצמה לחוות חולשה, חוסר ביטחון, ולחוות את תחושת אי הידיעה וחוסר הוודאות.
זה דורש הרבה אומץ וכנות לאפשר לעצמנו להיות במקום רגיש, פגיע, ולא בטוח. זה הפוך על הפוך, זה דורש הרבה ביטחון עצמי, לאפשר לעצמנו לחוות חוסר ביטחון. היא יכולה לשפוט את עצמה על כך שלא יודעת מה היא רוצה. אך זה לא יעזור, ובטוח לא יאפשר לתשובות להגיע.
גם בעבודה עם ילדים, אני רואה כמה קשה לפעמים לילדים להיכנס לחדר הטיפול ולשחק איתי, כשהם לא יודעים מה אנו הולכים לעשות. כמה בקלות החיים, והסביבה יכולים לקחת מאתנו את הזכות להיות חופשיים, לזרום ולתת לדברים לקרות. כל כך הרבה קסם והזדמנויות יש ברגע הזה. אם רק נרפה ונאפשר להזדמנויות הספונטאניות לקרות. נאפשר לעצמנו מרחב לנשום ורק להיות.
אצל האישה הזו, זה השלב ההתפתחותי שהיא נמצאת בו. קשה להיות שם, אך זה שלב חשוב. מתוכו היא תוכל לצמוח, ואולי לגלות פנים חדשות בה וכיוונים חדשים בהם היא תרצה ללכת, שאולי הרבה יותר מדויקים לה מהכיוון בו הלכה עד היום. כשתצליח להרפות, לנשום, ופשוט להיות עם הרגשות והתחושות. כשתצליח לקבל את זה שכרגע זה מה שהיא מרגישה. פתאום יבואו התשובות מעליהן. כמו קסם.
כאשר אנו שומרים רגשות של כאב, קושי, תסכול, כעס, פגיעות…, ולא מאפשרים להם פורקן ושחרור רגשי, האנרגיה שלהם נשמרת בגופנו, ויכולה לבוא לביטוי בחולשות ומחלות בגופנו.
היכולת לבכות, לצעוק, לכעוס, לחוות חולשה וקושי, חשובה כדי לשמור על גוף ונפש בריאים.
לעיתים החברה יכולה לחוות בכי כחולשה ואי ידיעה כתקיעות, אך למעשה היכולת לבכות, היא כוח. היכולת להסכים לגעת בכאב שלנו, להתבונן בעצמנו, ולאפשר לאחר לראות אותנו בחולשתנו, היא אינה חולשה, אלא כח, ועוצמה. היא שתאפשר לנו להצליח לעשות שינוי, לגדול, ולהתפתח בחיים.
המוכנות לגעת בכאב, בתקיעות … ולאפשר לאחר להיות איתנו בכאב שלנו, תאפשר לנו לנהל מערכות יחסים שיש בהם אינטימיות, קבלה, הכלה והערכה הדדית.
אל נבקש זוהר ארגוב מילים
אל נבקש הכל לדעת
אל נסתקרן לגבי המחר
יש לפעמים שסיבה לא נודעת
יש לפעמים שנסתר הדבר
יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע
נעשה גם דברים שנראים בלי סיבה
לא צריך כל דבר לחקור ולשאול
לפעמים גם מותר לא לדעת הכל
אל נבקש סיבה לכל צעד
אל נבקש לדעת כל סוד
יש לפעמים שסיבה לא נודעת
אל נתייאש, אל נפסיק לצעוד
יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע..
יש בוודאי דברים שעשינו
ישנם כאלה לא מעטים
אם עדיין סיבה לכל זאת לא גילינו
אולי נגלה סיבתם בעתיד
יש דברים נסתרים ….