הילד בוכה, צועק לא נרגע, לפעמים כל מה שצריך הוא להישאר רגועים, מכילים וסבלניים לידו.
לאחרונה הגיע אלי ילד לטיפול בתנועה בוכה ולא רגוע. לרוב הוא מגיע בשמחה אך הפעם הוא התקשה לעשות את המעבר ולהיכנס לחדר. הוא נשכב על הפוף ובכה. הוא נרגע די מהר, אך המשיך לשכב על הפוף מכונס בעצמו ואינו מעוניין לדבר או לתקשר.
בשלב הזה היו לי שתי אופציות: האחת לעודד אותו לדבר, לשחק על מנת שלא יחווה כאב, והאופציה השניה, הייתה לאפשר לו את הזמן שהוא זקוק לו להיות עם עצמו, בנוכחותי. אני איתו, מאפשרת לו להיות בכאב, ללא ביקורת או שיפוטיות, ועוזרת לו למצוא את היכולת להרגיע את עצמו. הוא שהה כך עם עצמו מספר דקות ארוכות, אמרתי לו: “שאני מבינה שלפעמים צריך זמן להיות בשקט עם עצמנו, כשתרצה לדבר או לשחק אני פה", ואז כשהרגיש בשל הצליח ליצור קשר וסיימנו את המפגש במשחק.
לפעמים כל מה שילד או מבוגר צריך הוא אדם שיוכל להיות איתו בכאב, בלי לפתור לו את הבעיות, ולא ימהר לענות או לתת לו מסקנות, רק יתן לגיטימציה להיות בכאב, כעס, עייפות ואולי גם בצורך להיות בשקט עם עצמו. כשילד מקבל את המרחב והשקט להיות עם עצמו והוא חש את המבוגר נוכח ורגוע לידו, לפעמים זה מספיק כדי לאפשר לו להירגע.
ילד אינו צריך שנמנע ממנו לחוות כאב, הוא רק צריך שנהיה איתו .
אם גם אתם חווים קושי מול ילדכם, הוא אינו משתף או בוכה ואינו מצליח להירגע, אל תיבהלו, אפשר לעזור לו. בהדרכת הורים אנו מקשבים לצרכים של הילד, יחד נבין למה הוא זקוק ואתן לכם כלים וכיוון איך להגיב אליו בצורה שמותאמת ויעילה אליו. כי כל ילד הוא קצת אחר, וצריך מענה קצת שונה. אל תישארו לבד, מוזמנים ליצור קשר ואשמח לעזור.