אב: הילד נהיה רגיש, בוכה על כל דבר קטן.
אני: הוא תמיד היה רגיש. עכשיו הוא מסוגל להראות את זה.
……….
אני: ואי הרבה זמן לא ראיתי אותך וממש גדלת.
סבתא: כן גדלה אבל לפעמים היא בוכה על זה…. ולפעמים על זה……
אלה דוגמאות לאיך מגיל מאוד צעיר מלמדים אותנו שלבטא רגש, כאב, כעס, זה חולשה, ולא לגיטימי.
אך למעשה זה הפוך. היכולת לחוות ולהראות כאב, חולשה, כעס, וקושי, הוא כוח עצום. בכל גיל, תמיד יהיו אתגרים, אכזבות, כאב. וחשוב שנאפשר לעצמנו להרגיש ולבטא זאת.כי כשאנו מאפשרים לעצמנו להרגיש, אנו מאפשרים לעצמו לחוות את החיים עם כל מה שהם מביאים. מי שמצליח לחוות ולבטא כאב יצליח גם לחוות ולבטא שמחה.
ברגעים האלו שבו אנו מצליחים לחוות כאב ולבטא אותו, אם נצליח לקבל הקשבה והכלה מהסביבה, נחווה אינטימיות ויתכן שגם נרגע.
אך אם נקבל ביקורת בכל פעם שנבטא כאב, אנו נלמד לא לבטא זאת, ויותר מזה שאין לגיטימציה להרגיש זאת, וזה יכול לגרום לתחושת ניתוק מעצמינו ומהאחר וקושי לחוות וליצור אינטימיות.
אז אם הילד, הבן זוג, החבר שלכם מבטא כאב, כעס, תסכול, רק תהיו איתו, תנשמו איתו, תקשיבו לו, תנסו להבין אותו. לפעמים זה כל מה שצריך כדי להירגע.