אושר

כולם רוצים להיות מאושרים, כולם מדברים על זה, אבל כמה מאיתנו באמת מצליחים לחוות זאת ?

האם אושר תלוי בגורם חיצוני: אהבה, עבודה, כסף….?

ומה הקשר של מחויבות לנושא?

לאחרונה אני חושבת רבות על הנושא הזה, והשבוע הייתי ביוגה והמורה דיברה בדיוק על זה. היא הזמינה את כולם לחשוב : מה זה אושר?

ובי עלה “קבלה עצמית". כשנחייה ונחווה תחושת אהבה, אושר וסיפוק, אז נמשוך אלינו גם אהבה וניצור לעצמנו עולם מאושר.

אך המורה דיברה על מחויבות. מה הקשר בין מחויבות לאושר?

אז כן, כשחושבים על זה, היא צודקת, היכולת לקבל החלטה ולפעול להשיגה, היא אמירה ותחושה פנימית משמעותית. המוכנות להילחם למען מטרה זו, ולא לוותר עליה, היא למעשה המוכנות שלנו להילחם ולא לוותר על עצמינו. לדעתי זה מקביל לקבלה עצמית. לקבל ולאהוב את מי שאנחנו, ללכת עם האמת שלנו ולהיות מוכנים להילחם על על מה שחשוב לנו. אבל בעייני זה לא מספיק. זו ראיה רומנטית, אבל החיים יותר מורכבים מזה.

מה אם מה שלא בשליטתנו, ואם מה שאין ביכולתנו לשנות? מה אם התכניות של החיים שלנו, שונה מהציפיות שלנו? או שאין אנו מצליחים כרגע להשיג את מבוקשנו? איך נדע בכל זאת, למצאו את האושר שלנו?

השאלה המשמעותית בעיני היא: האם האושר שלנו תלוי בדבר חיצוני כל שהוא כגון: אהבה, עבודה, בית, כסף…?

איך נהיה מאושרים כשאנו עסוקים בלשרוד, וקורת גג אין לנו? ומצד שני, איך לא הופכים גרידיים ורודפים אחרי הכסף ואף פעם לא מסופקים? מכירים את המשפט? " כשתהיה לי אהבה, עבודה כסף…., אהיה מאושר".

ובכן אני לא מזלזלת בזה. כן, חלק מאושר ותחושת סיפוק הם תנאים פיזיים ורגשיים שיש לנו : אוטו, בית ….

אדם פעם אמר לי: “כל עוד אין תחושת ביטחון פיזי, אי אפשר לפתח את הרוח", ויש הרבה בדבריו.

יחד עם זאת ,אני מאמינה שאושר לא מותנה בגורמים חיצוניים, אלא בנו. בכל מצב יש לנו בחירה איך להרגיש, ואיך לפעול מול הנושא. אני מאמינה שהיקום יוצר ונותן לנו כלים ופתרונות להתמודד. החיים שלנו הם פרי יצירתנו. אנו נקיף את עצמנו, באנשים ומקומות שתואמים את מצבנו הרגשי. לטוב ולרע, לרוב החיים שלנו הם מראה להתנהגות ולדרך שבה אנו בוחרים לחיות.

אני חושבת שאושר הוא שילוב של: קבלה עצמית, מחויבות, מוכנות להתמסר ולהיות פשוטים ואותנטיים. וכמו כן, למצוא את האיזון בין עשיה למנוחה.

מנוחה: אנו חיים בעידן שבו מעודדים אותנו, לעשות, לדחוף להתקדם, אך לא פחות חשוב גם לדעת לעצור, לנוח, להרפות, לקבל את מה שאין לנו שליטה עליו . לנשום, להרפות ולהאמין בדרך שלנו ולהאמין שהדברים יסתדרו. כן אושר הוא גם היכולת להרפות, לסלוח לעצמנו, ולהיות פחות ביקורתיים כלפי עצמנו, וזה לדעתי יותר קשה מלהיות במצב עשיה.

וחשוב להבין, אושר לא אומר שאנו תמיד חיים בנירוונה, אלא שאנו מאפשרים לכאב, פגיעות, כעס, תסכול, שמחה, התרגשות, אהבה…, לקבל מקום וביטוי. לא לפחד לאפשר לכל הפנים שלנו לקבל ביטוי, ויחד עם זאת, להמשיך ולהילחם ולא לוותר על עצמנו.